חוויית חיים מול טיול רגיל

טיול או חוויית חיים?

לפני למעלה מ-20 שנה התחלנו את המיזם שנקרא "שביל הדרקון", שסיסמת הקיום שלו הייתה: "אצלנו לא מוכרים טיולים, אלא רוקמים חוויות חיים". נוסעים רבים שנסעו עימנו פעם ראשונה, חזרו ונסעו איתי גם פעמים רבות נוספות. שמנו לב כי עם הזמן החולף, אתרים, מקומות, שמות של בתי מלון וערים, של אתרי נוף ואפילו של מיקומים של יעדי טיול במפת העולם הולכים ומטשטשים ככל שהזמן עובר וגודש יעדי הטיול המצטברים נערם והולך בזיכרונם של הנוסעים שלי.
בהדרגה התחלתי להבין כי אנשים לא תמיד זוכרים שמות של מקומות, של ערים ולעיתים תכופות מתקשים לקשר בין אירועים ומקומות ספציפיים. אבל דבר אחד לא שוכחים אף פעם, וזה את החוויות שהם חווים במהלך הנסיעה שלהם, וזה מה שאנשים לוקחים איתם מהטיול שלהם. חתונה שפגשו באקראי, לוויה, פקק תנועה ענק שכמעט וגרם להם לאבד טיסה, סופה שאילצה אותם להיחלץ בעור שיניהם, פסטיבל או התכנסות גדולה בה נתקלו במקרה – על אלו הן חוויות שנחרטות בזיכרון הרבה יותר מאשר ביקור באתרים, צפייה במופעים או ביקור במוזיאון.

כחברה המארגנת טיולים עבור הנוסעים שלה, ששילמו ממיטב כספם עבור החוויה, אנחנו לא יכולים לסמוך על המזל ביצירת חוויות בטיול. אפשר לייחל ולקוות שבמהלך הטיול יהיה טקס גדול במנזר, חתונה עממית מיוחדת, לוויה רבת רושם, או כל אירוע כזה או אחר. אבל כמארגני טיול המתחייבים להעניק ללקוחותינו חוויית חיים בטיול שלהם, אנחנו לא יכולים לסמוך על המזל. כדי להפוך טיול רגיל לחוויה מתמשכת, אנחנו חייבים לייצר את החוויות לאורך הדרך, ולקוות שהשטח ישלים את החסר באירועים ספונטאניים בשטח.

הדבר מתחיל משלב התכנון, המבוסס על תאריכים של שווקים, אירועים, פסטיבלים וכו'. כל זה כדי שלנוסעים שלנו תתממש חווית האירוע הספונטאני, שגורם ההפתעה שלו לכשעצמו ייצר את החוויה שתלך איתם שנים אחרי הטיול. אבל זה מספיק רק בשלב ראשוני.

בשנים האחרונות, בעיקר בשל הצורך לספק שירותי תיירות ליותר ויותר קבוצות, חל לצערנו תהליך של כרסום ברמת החווייתיות של הטיולים המאורגנים. מאירוע שמשלב את כל האנרגיה היצירתית של מארגני הטיול, טיולים מאורגנים נמדדים כעת בערכים "מדידים" של מלון, מסעדה, רכב, אתרים, מופעים והדרכה. כעת כשערכים אלו הפכו "מדידים", יכולים הנוסעים לערוך "השוואות" בין החברות השונות ולהשוות איזה חברה נותנת "תמורה" יותר טובה עבור מחיר הטיול.
פרמטר אחד, ואולי החשוב מכולם, נשמט לחלוטין מכל טבלאות ההשוואה, והוא כמובן הנושא של החוויה, של ארגון החוויות לאורך הדרך. אותו פרמטר נעלם הוא בעצם זה שיקבע אם הטיול היה טיול "מוצלח" או חווית חיים שתלך איתנו שנים ארוכות אחרי תום הטיול.

חווית הטיול מתחילה בתכנון שלו. בתכנון המביא את הנוסע משיא לשיא, ומייצרת בכל מקום תחושה כאילו כל הטיול הגיע לשיא דווקא ברגע הספציפי הנוכחי. מעבר לתכנון, בכל שלב ושלב במהלך הטיול חייבים לייצר חווית חדשות, אירועים מוזמנים ומופקים היטב, כאלה שיש בהם כדי לקחת את חווית הטיול ולהתמיד אותו מטיול רגיל לחוויית חיים. בין שאר האירועים המופקים על ידינו במהלך הטיול ניתן למנות – אירוח ביתי. אנחנו נוסעים במדינות בהן היכולת שלנו לבוא במגע אותנטי עם המקומיים הוא מוגבל ביותר. כעניין של שגרה, כמעט בכל הטיולים של "שביל הדרקון" תמצאו לפחות אירוח ביתי אחד, בו הקבוצה מתארחת בבתי המקומיים לארוחת ערב. לעתים מכיל הערב המיוחד גם מופע אותנטי המבוצע על ידי אמנים מקומיים.
בנוסף, ניתן למנות גם הפקות מיוחדות. מפיקניקים מפוארים ומושקעים לרגלי הדיונות במדבר הגובי, דרך מופעים בכרי דשא המבוצעים על ידי מוזיקאים מקומיים, משמפניות וגבינות בתחנות רכבת עלומות בבורמה, דרך כפרים שתושביהם יוצאים בריקודים בבגדיהם המסורתיים רק כדי לארח את נוסעי "שביל הדרקון" ועד לבתי ספר הנפתחים במיוחד לנוסעינו – כל טיול רגיל ב"שביל הדרקון" הוא מבחינתו סוג של טיול תמריץ מושקע, שתכליתו לייצר עד כמה שניתן יותר חוויות עוצמתיות שילכו עם הנוסעים שלנו שנים ארוכות אחרי חזרתם הביתה.